ידיעות לעיתונות

תערוכה חדשה במוזיאון הלאומי- הימי :

"הצילו ! SOS "

תערוכה פעילה לילדים

אוצרת: עדי שלח

המוזיאון הימי הלאומי מבקש להזכיר ולטפח את האהבה לים בתערוכה פעילה לכל המשפחה . בתערוכה יזכו המבקרים לגלות , לחקור ולהכיר מחדש את עולמו המופלא של הים, דרך התנסות , משחק ויצירה:  להקשיב לקולו של הלוויתן ושל הכריש, את אלי ואלות הים הקדמונים , ללמוד על הסכנות האורבות לנו בים ואיך ביכולתנו לשמור עליו ועל החיים בתוכו.

התערוכה "הצילו!" מאורגנת לפי שלושה נושאים מרכזיים : בחלק הראשון היא מבקשת להמחיש את תחושת הפגיעוּת של האדם בלב ים באמצעות מוצגים המלמדים על מגוון של אמצעים טכניים שפיתח; החלק השני מציג דמויות מייצגות של אלים ואלות, גיבורים ויצירי דמיון ימיים בולטים במשך הדורות, מהעת העתיקה ועד העידן המודרני; ולבסוף, התערוכה מתייחסת להיפוך ביחסי הכוחות המתרחש בימינו, כאשר הים חשוף למפגעים סביבתיים קיצוניים שחולל האדם ונזקק לגיבורי־על ולגיבורות־על ולדמויות מופת משל עצמו.

מלאכת הפיתוח של התכנים הסביבתיים ושל העמדות הפעילות בתערוכה נעשתה בשיתוף עם "קהילה ימית ראש כרמל" של החברה להגנת הטבע ו"אנשי הים התיכון" – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל.

מה מקנה תחושת ביטחון בים?

בחלק הראשון של התערוכה יוצגו מוצגים שממחישים את הפחד מפני הים על הסערות וייצורי הים שעולים ממעמקיו, הדרכים שבהן ספנים מאז שחר ההיסטוריה הקנו לעצמם מידה של ביטחון אל מול האיום הקיומי שחוו בהפלגותיהם והאלים והאלות שאליהם הפנו את תפילותיהם לחזרה מוצלחת אל החוף, ועד השכלולים הטכנולוגים העכשווים .

מי אתם, גיבורי העל וגיבורות העל הימיים של העבר?

החלק השני של התערוכה מפגיש את הקהל עם פמליית האלים והאלות ועם גיבורי העל של העבר וההווה. רובנו שמענו על אקוומן, אך כמה מכירים גם את בת זוגו הנועזת, מירה? מי לא שמע על פוסידון, אל הים היווני? אך האם אתם מכירים גם את אמפיטריטה, בת זוגו? בתערוכה תוכלו לפגוש אותם ועוד אלים ואלות קדמוניים כמו תנית, טיכה, הדיוסקורים, ניקולאס הקדוש וקיארה הקדושה – ולחשוב מי הם הגיבורים של ימינו אנו. נכיר את החפצים המזהים של האלים, נתחפש לגיבורי על ונצטלם על במת צילום עם אביזרים ייחודיים.

זה בידיים שלנו!

חלקו השלישי של התערוכה יוקדש להיפוך ביחסי הכוחות בין האדם לים והפגיעות של הים מפני הנזקים הסביבתיים. כאן המבקרים יוכלו לפגוש את חיי הים דרך סרטונים של טבע ימי מהארץ, כמו צבי הים בחוף בת-גלים, הכרישים בחדרה והדגים המופלאים בים סוף, בפיליפינים, בקריביים ומקומות אקזוטיים אחרים ברחבי העולם, לשמוע קולות ממעמקי הים ולנחש מה אנחנו שומעים – לוויתן? דולפין? רעידת אדמה, ללמוד על יצורי-ים שהם גיבורי-על בפני עצמם (הידעתם, למשל, שהאצות מייצרות למעלה מחמישים אחוז מהחמצן על פני כדור הארץ? או שדג התוכינון אוכל את האצות הגדלות על שוניות אלמוגים בקצב מהיר יותר מצמיחת האצות, ובכך מסייע בשמירה על האלמוגים בחיים?), ללמוד על המפגעים בים וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לפעול כדי לצמצם אותם. סרטון אנימציה שנוצר במיוחד עבור התערוכה על ידי איה גורדון נוי ועינת רודמן מספר את הסיפור המופלא של הפלגתה של פעילת האקלים השבדית הצעירה גרטה תונברג באוקיינוס מאנגליה לניו יורק על גבי יאכטה כדי להשתתף בוועידת האקלים מבלי להותיר טביעת רגל פחמנית.

בתערוכה משולבות עמדות משחק, התנסות ויצירה, שנוצרו בשיתוף עם "קהילה ימית ראש כרמל" של החברה להגנת הטבע ו"אנשי הים התיכון" – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות בים התיכון של ישראל. שותף לה גם אירגון "יום כדור-הארץ הבינלאומי", שאחד מאפיקי הפעולה שלו הוא העלאת המודעות למשברים סביבתיים ועידוד לאקטיביזם באמצעות אמנות.

**************************************

החנוטים ממצרים

באוסף המוזיאון הימי הלאומי מצויים מספר מוצגים שמעידים על תרבות החניטה במצרים העתיקה. במסגרת תהליכי מיון, קיטלוג ושימור שנעשים במוזיאון באופן שגרתי עלה הצורך לברר מה מסתתר בתוך פריטים ייחודיים אלו. צוות המוזיאון פנה אל המרכז הרפואי רמב״ם שנאות בשם שיתוף הפעולה המדעי, לבצע סריקות סי־טי של המוצגים.

המומיה מוצגת עם ראש בצורת בז שמסמלת את האל הורוס, אחת ההתגלמויות של השמש במיתולוגיה המצרית. המומיה עוצבה וצויירה בצורת בז, כנראה מקרטונאג׳ (רצועות פשתן שנטבלו בעיסה על בסיס גבס). כפי שנראה בבירור בצילומי הסי־טי, המומיה מכילה בעל כנף שנכרך בתכריכים. בצילומים נראים היטב הראש, הכנפיים והנוצות, השלד והלב.

חניטת בעלי חיים הייתה נפוצה מאד בתרבות המצרית. במהלך האלף הראשון לפנה״ס חל גידול משמעותי בחניטה ובקבורה של בעלי חיים. מיליונים מהם נמצאו במערות קבורה, ביניהם מגלנים, עכברים, תנינים, בזים, חתולים ועוד. בעלי החיים ייצגו אלוהויות בדת המצרית.

מומיית-דמה עשויה מעיסה שהכילה אדמה וחול. המומיה מונחת בתיבת עץ שהמכסה שלה מעוצב בצורת האל סוכר, פטרון בתי הקברות. ככל הנראה הוכנסו לתוכה זרעים של דגן (חיטה או שעורה). לאחר הייבוש נכרכה המומיה בתכריכים וסביר להניחה שפניה נעשו משעווה שנצבעה בירוק.

היה נהוג להכין מומיות מסוג זה בעת פסטיבל האל אוזיריס (אביו של הורוס), פסטיבל חקלאי שנחוג בעת הגאות, לפני עונת החריש. המומיות המדומות הוספגו במים ולאחר זמן־מה הזרעים שהוטמנו בחובן נבטו וסימלו את תחיית האל אוזיריס. אוזיריס היה אל המתים שקם לתחייה הודות לתושייתה של איסיס אישתו, שאספה את חלקי גופתו המבותרת מקצוות תבל.

החניטות במצרים העתיקה משקפות את תפיסת המוות בתרבות המצרית, הרואה בחיים עלי אדמות שלב מכין לקראת חיי הנצח בעולם הבא. בקומה העליונה של המוזיאון תוכלו לראות מוצגים נוספים מתרבות הקבורה המצרית, ביניהם דגם מקורי של ספינת מתים מהאלף השני לפנה״ס וכדים קנופיים ששימשו לאיחסון איברים פנימיים של החנוט.

עריכת סריקות הסי־טי שנעשתה במרכז הרפואי רמב"ם הינה צעד ראשון בתהליך המחקר העתידי של המוצגים. אנו נערכים לקיום בדיקת פחמן 14 שתסייע בתיארוכם ותתרום להמשך המחקר לקראת תערוכה עתידית